המלצות מבקר המדינה בנושא רשלנות רפואית

התביעות בגין רשלנות רפואית נמצאות בקו עלייה מתמיד. הציבור מודע יותר לנזקים הנגרמים במהלך טיפול רפואי. הוא דורש הסברים, עורך בדיקות מקדימות ומקיפות. במקרה של גרימת נזק למטופל מוגשות תביעות כנגד הצוות והמוסד הרפואי.

התקשורת אוהבת את החומרים הללו. היא מלווה בדיווחיה את מגישי התביעות, את הדיונים ואת התוצאות. הפסיקות של בתי המשפט מרחיבות את האחריות של בעלי מקצועות הרפואה והמוסדות הרפואיים לעניין הרשלנות הרפואית. הפיצוי הכספי המשולם לתובעים בתום הליכי הבירור הוא גבוה ולעיתים מגיע למליוני שקלים.

בעלי המקצוע מבוטחים בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית. בתי החולים הציבוריים ועובדיהם מבוטחים באמצעות חברת הביטוח הממשלתית "ענבל". המוסדות הפרטים מבוטחים בחברות מסחריות כנגד תשלומי פרמיה. "מדנס – סוכנות לביטוח בע"מ", היא הסוכנות המובילה בביטוחים רפואיים. 

במקביל לעלייה בהגשת תביעות רשלנות רפואית ובתשלום הכספי המשולם לנפגעים, עולה בהתאמה הפרמיה המשולמת על ידי המבוטחים. לנוכח התפתחות זו הוחרפה המצוקה הכספית של מערכת הבריאות. על רקע זה מצא לנכון מבקר המדינה לחקור את הסוגיה ולפרסם השבוע את ממצאי ביקורתו.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-0001

מה העלתה בדיקת המבקר?

נכון לשנת 2010 התביעות בגין רשלנות רפואית שהוגשו נגד בתי החולים הממשלתיים הסתכמו ב–2.35 מיליארד ₪. כנגד כל מוסדות הבריאות הממשלתיים – כ–3.2 מיליארד ₪. במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ-7% מדי שנה בתשלומים ששילמה המדינה בגין תביעות רשלנות רפואית. לפי נתוני סוכנות מדנס, במהלך שש השנים האחרונות חלה עלייה מתמדת של כ-260% בתשלום הממוצע לתובע ועלייה של למעלה מ-30% בפרמיות שמשלמים המבוטחים במשך שלוש שנים (בשנים 2008-2010).

משנת 2005 ועד 2010 חלה עלייה של 22% במספר התביעות המוגשות נגד כלל מוסדות הבריאות הממשלתיים (בבית המשפט ובהסכמי פשרה מחוצה לו). כ-40% מכספי הפיצויים המשולמים בגין תביעות רשלנות רפואית, מוקצים לתשלום ניהול הליכי המשפט לרבות, שכר טרחת עורכי דין בשיעור הנע בין 10% עד 20%. תשלום עבור עלות חוות דעת מומחים בסך 5%, אגרות, הוצאות עבור הפעלת משרדי חקירות ועוד.

על יסוד ממצאים אלו מגיע המבקר למסקנה כי הטיפול הממשלתי בתביעות רשלנות רפואית הינו יקר, צורך משאבים רבים ממערכת הבריאות שעולים הרבה כסף, במקום, שמרבית הפיצוי הכספי יגיע לידי הנפגעים.

כמו כל בעלי מקצוע כלליים העלולים להיפגע מעיסוקם ולהיתבע על סכומים כספיים גבוהים במיוחד, כך גם הרופאים והמוסדות שמעסיקים אותם. כהכנה להתמודדות עם התביעות הצפויות מבצעת מערכת הבריאות בדיקות וצילומים בכמויות מוגזמות, כדי שלא יואשמו ברשלנות ובאדישות לתלונותיו ולמצבו הרפואי של המטופל. גם המבקר מכנה תופעה זו בשם רפואה מתגוננת, שעלותה רובצת על תקציב מערכת הבריאות ומגדילה משמעותית את ההוצאה הלאומית והפרטית לבריאות.  

ביטוח הרשלנות הרפואית נשלט על ידי חברת הביטוח "הראל" באמצעות סוכנות "מדנס" והתחרות בו אפסית. מבטחות המשנה של "הראל" עזבו את הארץ לפני מספר שנים ומאז קשה למצוא אחרות.

ללא תחרות ראויה, הפרמיות מועלות באופן קבוע. ההוצאה הלאומית לבריאות גדלה על חשבון שירותי בריאות איכותיים לכלל הציבור שמשלם מס בריאות.

מתחרים חדשים המבקשים להיכנס לתחום ביטוחי הרשלנות נתקלים במחסום בלתי עביר שהוקם בשער הכניסה הראשי למשרדי "סוכנות מדנס". המבקר קובע כי בידי "מדנס", מידע רב על ניסיון התביעות והחבות האקטוארית של מוסדות הבריאות הלא ממשלתיים.

מהמתחרים נמנעת גישה חופשית ושקופה למידע זה שיש בו לאפשר להם לקבל תמונת מצב על השוק הרלבנטי כתנאי מקדים להחלטה להצטרף לשוק כמבטחים או לא. העובדה שהם בחוץ והשוק ריכוזי ולא תחרותי הפרמיות נעות רק בכיוון אחד, למעלה.

רשות ההגבלים העסקיים בדקה את שוק הביטוחים הרפואיים בשנת 2005 ומצאה שהתחרות בו מוגבלת. עוד העריכה הרשות לטענת המבקר כי לא יהיה אפשר להביא לשיפור ממשי בענף באמצעים העומדים לרשותה. המדינה בחרה כדרכה להתמודד עם התופעה באמצעות הקמת ועדות (ראו: המלצות ועדת מצא) והצעות חוק של חברי כנסת.

בעבר, בחנו אפשרות לרכז את ניהול התביעות בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, שהוא התחום המוביל בתביעות נגדו, בידי גורם אחד, כדי לצמצם את עלויות ניהול התביעות. החשב הכללי החליט למסד שיתוף פעולה בין המדינה לקופת חולים כללית לצורך ניהול התביעות.

קיראו בהרחבה: הצעת חוק לניהול תביעות בתחום הגניקולוגיה והמיילדות

ועדת ברודט המליצה בשנת 1999 להקים ביטוח עצמי לאומי. ביוני 2010 ח"כ מאיר שטרית הגיש הצעת חוק פרטית הקובעת מודל לפיצויי נפגעי רשלנות רפואית בלידה ומהלך ההריון ללא צורך בהוכחת רשלנות, ועדת מצא ישבה על המדוכה וניפקה המלצות כלכליות לטיפול בתופעה, משרד המשפטים פעל לקיצור תקופת ההתיישנות להגשת תביעות. עם כל זאת  קובע המבקר, לא הוחלט עדיין על פתרונות ישימים, למרות החרפת הבעיה.

>>> פורום רשלנות רפואית - בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<

סיכום והמלצות בדוח מבקר המדינה לעניין תביעות רשלנות רפואית

למרות הבעיה ההולכת ומחמירה בתחום ועל אף ההצעות הרבות לפתרון והוועדות הרבות שפעלו, לא התקיים דיון ציבורי יסודי ומעמיק ולא התקבלו גם פתרונות ישימים ויעילים לטובת מערכת הבריאות. על משרדי הבריאות, האוצר, המשפטים, על קופות החולים, על יתר המוסדות הרפואיים להכין עבודת מטה משולבת, במסגרתה יוכן אומדן עלויות לאומי כבסיס לקבלת החלטות מתאימות.

המבקר ממליץ לרשות להגבלים עסקיים לבדוק באופן יסודי את שוק הביטוחים הרפואיים ואם קיים מונופול, לפקח עליו ולהנחותו. המפקח על הביטוח במשרד האוצר צריך לבדוק את יכולת התשלום של המבטחות כדי למנוע מצב שהתובעים נשארים עם הנזק ללא פיצוי כספי. מוסד רפואי שנמצא בסיכון גבוה לתביעות כנגדו, יידרש לבטח עצמו כתנאי לקבלת רישיון הפעלה לעסק.

משרד הבריאות נדרש להשלים ההליך לגיבוש אמות מידה מנחות וקבועות למחלקות ניהול סיכונים בבתי חולים ולקביעת כללים לפעילותן לצד תקצוב מתאים. בתקנון קופות החולים תיקבע חובתם לבצע סקרי סיכונים. משרד הבריאות יפקח, ידרוש את סוגי הסקרים, יפעל ליישומן וכל זאת במסגרת תוכניות שנתיות. על משרד הבריאות לשקול הטלת חובה זו גם על בתי החולים.

משרד הבריאות יפעל להקמת מאגר מידע שירכז את כל הדיווחים אודות רשלנות רפואית, ילמד אותם, ינתח, יסיק מסקנות ויפיצם לכל הגורמים הנוגעים, כדי לשפר את המודעות לבטיחות רפואית, שאולי תצליח לצמצם את מספר מקרי הרשלנות המובילים להגשת תביעות. במקרה של אירוע רשלנות חריג ממליץ המבקר, לקבוע נהלים המחייבים את המוסדות לבצע תחקירים סמוך לאחר אירוע חריג, כדי שהעובדות יהיו קרובות למציאות ככל האפשר.

באשר לשמירה על זכויות החולה כמתחייב בחוק, קובע המבקר כי למרות האינטרס הברור שיש למוסד שלא לחשוף פרטים על כשלים בטיפול הרפואי, על המוסדות הרפואיים ועל המשרד לוודא בדקדקנות ובקפדנות יתרה כי תישמר זכות החולה לקבל פרטים מלאים על אודות האירועים החריגים שהתרחשו במהלך הטיפול בו.

על משרד הבריאות לפתח את תחום הבטיחות בטיפול הרפואי לצד הטיפול בסוגיית הרשלנות הרפואית. הטיפול יתואם גם עם המוסדות להשכלה גבוהה שישלבו את הנושא בתוכניות הלימודים. יש לקדם במהירות את הסדרת מעמדו של נציב תלונות הציבור באמצעות חקיקה.

ללא ישום ההמלצות וביצוע התיקונים הנדרשים כעולה מדוח הביקורת, תימשך לדעת המבקר מגמת הגידול בהוצאות למימון תביעות רשלנות רפואית, על חשבון מתן שירותים רפואיים לכלל הציבור. דוח הביקורת המיוחד הזה, מעלה סוגיות רפואיות המשיקות לכלל המערכות, שיש בהן להשפיע על עיצוב פני הרפואה בארץ. טיפול משולב, אחראי וכלל מערכתי בסוגיות המועלות בדוח, יצעיד קדימה את שירותי הרפואה וכמובן, יגרום להפחתה ניכרת ומתבקשת בתופעת הרפואה המתגוננת.

נפגעת בגלל רשלנות רפואית? ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי